שירים מהדרך

משורר נוגע, אופיר נוריאל !

 

 משורר נוגע אופיר נוריאל  כתבו עליו בעיתון "מה עושה אדם שרוצה להתנתק כליל מהגוף שלו? כותב שירים ועובר להתגורר בתוכם. זה הסיפור על אופיר נוריאל, "

  

" מכחולי מילים על שירה ואמנות" - רוני סומק

 
רוני סומק במוזיאון ישראל,  הוליך בתחנות שבין  שפת השירה לשפת האמנות, אני במגרש של השפה העברית מדור ששפת האם לימדו הבנים את האמהות  והיום מלמדים את שפת האמטיבי. היום כמאמר העכבר אחרי מפגש  עם החתול המדבר כלבית וחתולית  "על מנת  לשרוד כולנו זקוקים לשתי שפות".
בפער בין השפות, שם מונחת השירה. פתח בשיר "עברית" ליונה וולך,  בפעם הראשונה ביחידת המשוררים במילואים ברולסרויס  של הצבא. שם פגש במגרש העברית ארבע שחקנים,  זו הצבאית של המפקד, זו של המשוררים בדרך והעברית בגובה העניים,  והרס"ר בלו"ז גג שבע. המשיך לרמלה  לבית הכנסת של הכלא קוראים : "הפקדתי שומרים" "אל  נורא עלילה, עצום את עיני השומרים, תן למילים הגנובות על גחלי השפתיים, המצא מחילה".  כל אלה  הם נקמת הילד המגמגם, מג'סי כהו בבת ים. 
הַיּוֹם אֲנִי מְדַבֵּר לְזֵכֶר הַמִּלִּים שֶׁפַּעַם נִתְקְעוּ לִי

מפגשי יהודה עמיחי לשירה - "האח מאכזיב"

 


שם מול החומות  ברקע צילצול פעמונים והזמנה  של המשורר אליעז כהן  לבוא לתיבה זוגות משוררים , לדבר ב "בעמיחי  שהיה איש של אהבה, ולכן היה חשוב לי בעונה הזו להזכיר את החסד ולמלא את השעות הנדירות הללו בחסד האהבה. הוא קרא לעצמו 'נביא עני', אמר 'אני נביא של מה שהיה', אבל אני חושב שהוא היה בעיקר נביא של אהבה. הוא לא כתב רק 'אני רוצה למות במיטתי'. ככלל הוא הדגיש, נאמר ככה, שבמאוזן אנחנו הרבה יותר טובים... בעיקר אצל זוגות. כך שבכל מה שנוגע לשירים של אהבה, יהודה עמיחי הוא מורה גדול שלנו.

       "בירושלים שתמיד עומדת

       מתוך כבוד ומתוך קדושה,

       שנים שוכבים יחדו

שיר חדש לקראת יום הכיפורים

  

מאבן גבירול עד יהודה פוליקר

 במוזיאון בברעם - בתערוכה "מגירוש ספרד עד לפיתרון הסופי "של איבן שוובל 

מחמוד דרוויש השכן מבירווה - אחיהוד

כבר אלול וסליחות בחלון..........

video.google.com/videoplayשמעתי  קולות תפילת סליחות בהליכת הבוקר חשבתי ''סתיו יהודי בארץ אבותי שולח בי רמזי אלול'', שירו של אברהם חלפי ששר אינשטיין, ''כבר משתגעות בי קצת הציפורים הקטנטנות שורקות העצב של יום הכיפורים''.

עודד ברכות להשקת ספרך " לא שירים"- רישום של רגעים 2008-1990

לעודד השכן "בן האלים" שיודע רגעים של פחד ויש לו האומץ ...ל"הגיד את דבריך" תודה על רגעים שמנסים לגעת ....... "הרגע הזה כעת הוא חד וחד- פעמי, לי – ולכם. " ואולי באלה ההגיגים נותן אתה השראה לכולנו . אומץ לברך על סוף והתחלה. אני חסיד של שורות קצרות אלמד להוקיר את המילה הבודדה בשורה המחפשת מקום ומשמעות .

"בלדה לאישה" ו"שיר משמר".

בעקבות בלדה "לאישה", ערב לזכרה של תרצה אתר שלושים שנה למותה,חיפשתי אותה במדף המשוררים שלי וניפקד מקומה, ברקע מהדהד שירו של אביההחרד. תפילת כל האבות לשלום הבנות בדרך.