חיבוק של גרוסמן, ומיכל רובנר- הוליד חיבוק.....

 

 

בימים אלה מושק הספר 'חיבוק' – פרי עטם של דויד גרוסמן ומיכל רובנר

 

 

 

אמא ובן מטיילים בשדה לפנות ערב. טיול של אחר צהריים בנוף שקט הופך למסע של התבוננות וגילוי. הספר של מיכל רובנר ודויד גרוסמן הוא מפגש נדיר של שני יוצרים שקולותיהם משתלבים יחד, במילים וברישומים, לסיפור על אהבה ובדידות וחיבוק.

37 שנות יחד, ברכה ובקשה

 למוניקי אחרי 37 שנים, אחרי זר רקפות בחצר בגורן. נשארה השאלה  והגיע הזמן ,  לבקש את ידך!!התנשאי לי  ???!!!! גם  אם  ימים ויבשות מפרידים,  יש בידינו את קסם החיבוק, המחבר המחכה .ממני אליך של שותף חבר אוהב וזוכר ... חיבוק שמזכיר לנו שאנחנו לא לבד. וכמו בשיר שלנו

רק קראי לי  ואני כאן כי יש לך חבר  נחגוג  בזמן שיבוא  

ומוניק כתבה ושלחה 

thirty seven years

 

Mom

Mom

So Mom it's time to say goodbye It's hard to do through the tears we cry

Such a history …...such a life As grandma as daughter as mommy as wife

We would like to believe it's not really the end that you've just gone to heaven to join your best friend

Daddy would welcome you and show you around While you get your barrings in your new heavenly town

But we don't believe in heaven nor really in hell We knew your thoughts on the subject “ACH CVUTCH” very well.

Such a humble women in your needs But so generously active in your deeds

Strong willed yet quite rational – always willing to help And if you got in trouble you would give a firm yelp....

To get what you want NOW – you're not one to wait long So fiercely independent - reliable and strong

Never complaining never giving advice Whatever decided - you thought it quite nice.

You loved our friends and family meetings Always with a smile and friendly almost-wordless greetings

We remember with love a great woman – so wise With few words it's true...but a sage in our eyes.

In the lives of your daughters you would not interfere You just always kept busy – with projects year after year.

מצטער לכתוב מריאן חמותי וסבתא אהובה נפטרה 1917- 2011

 ברוך דיין אמת,  היום  נפטרה אחרי  כמעט מאה שנים, של חיים מרתקים חובקי עולם וזמן . נולדה בברסלאו אשר בגרמניה, עברה לברלין, לפריז , רבאט,  ניו יורק  אוהיו  מעלות, אוהיו . לנו נתנה זכות להציץ לעולמות אחרים . תמיד עמלה ! נתנה השראה ביחס אחר לגיל . שולח חיבוק  למוניקי וסוזן וכוחות לנחמה.  ת.נ.צ.ב.ה

 

קטע 34 בכרבולת -

   

 בימים שישבת 25.02.11 - 26 הלכנו את קטע  34.  התחלנו  בשישי בשעה 03:00 !!! 

לנוגה אבן דרך, בשביל האמנות והיצירה. ברכה ותודה

 
 צוות "משפחת" מרכז אומנויות ע"שברר מעלות תרשיחא. חברו חברים ומשפחה, להאיר ולברך על חי שנים של עשייה, לומר תודה לנוגה . הגישו ברכות שיר ויצירה  הגישו  בסימן  "יש משהו חדש באוויר  שנולד פתאום כמו שיר  הוא מתגלגל, ומתבלבל, ומתקפל "   נוגה ממציאה עצמה מחדש  אחרי שנים של יצירה התמונות עוד יגיעו . בסימן הברכות והמתנות  לחגיגה. תבורכי נוגה, כמו שנועם האיר  שמו של  כוכב בשמים,  שנגע והאיר רגעים רבים,  יש משהוא חדש באויר שרו לה  מאיתנו ברכות להמשך הדרך ....
ורוניה  כתבה שיר  והקדישה לנוגה, על אישה מטפסת  על עץ  "   
 על הגבעה,
 ירוק לעד
 מביט אל תוך עצמו.
 
 החושך זוחל בעלווה,
 אוטם כל ריק,

"אני הולך" - מוקדש לאבא ההולך - מאהוד בנאי..

 אהוד מתפייט על ההליכה...

"מדרך ההלכה מחפש את דרך השלום" - תלך קצת בכל יום ובסוף תגיע.

אבאלה (לקראת הכרבולת) בהצלחה במסע!

מהבנשך..

 

*בן יקר  המון תודה , שיר נפלא כאילו נכתב עבורי . בן מקשיב מרגש ונוגע חיבשוק !!

*לאהוד אח יקר לדרך ולשביל, מחבר הדורות . תמיד מוצא את המילים המחברות חזק וברוך, ברכת הרד"ק איש בקעת פקיעין,  אחרי הכל השביל  שלנו מתחיל כאן  "השביל הזה מתחיל כאן בין סניף בנק למעין לא סלול, לא תמיד מסומן "

 

משורר נוגע, אופיר נוריאל !

 

 משורר נוגע אופיר נוריאל  כתבו עליו בעיתון "מה עושה אדם שרוצה להתנתק כליל מהגוף שלו? כותב שירים ועובר להתגורר בתוכם. זה הסיפור על אופיר נוריאל, "

  

רק לפעמים- נפגשים ברושים

זה קורה בבית קסוס  לפעמים ברושים שונים ניפגשים.  במילים, בציורים ושירים - ואני ראיתי ברוש  אהוד מנור ואריאל זילבר.  BROSH של לובקה הצלם מכפר הס,  קורא לממלכתו ברוש

 

 

 

כתבה תרצה אתר

    

אל תדאגי  לי כל כך,  

חשב עלי רק לפעמים
ורק בשעת מנוחה,
או על כוס קפה,
חשב עלי כמו על סרפד קטן, 
נשכח, 
רק לפעמים זוכרים אותו

כ"ח בשבט יום פקידת אבי שלמה ושחר לבית קסוס !

לזכרון עולם נר אלוהים נשמת אדם. לעילוי נשמתם 

השנה הי"ד יום פקידת אבי שלמה בן מסעודה ומשה ונכדו של דודי שחר בן להדסה ומשה . בסימן פרשת משפטים.  השנה לא זמנתי מניין לומר קדיש, וגם לא קיימתי לימוד בפרשת השבוע להבין לקשור . יצאתי להתפלל בשביל ישראל.  הבאתי אבן מארץ מכתשים. אבן זכרון של זמנים רחוקים . עוגן לשמור בה זכרון  לזמן ולמקום.  תהיה נשמתם צרורה בצרור"החיים

יהא זכרם ברוך