קטע 34 בכרבולת -

   

 בימים שישבת 25.02.11 - 26 הלכנו את קטע  34.  התחלנו  בשישי בשעה 03:00 !!! 

לנוגה אבן דרך, בשביל האמנות והיצירה. ברכה ותודה

 
 צוות "משפחת" מרכז אומנויות ע"שברר מעלות תרשיחא. חברו חברים ומשפחה, להאיר ולברך על חי שנים של עשייה, לומר תודה לנוגה . הגישו ברכות שיר ויצירה  הגישו  בסימן  "יש משהו חדש באוויר  שנולד פתאום כמו שיר  הוא מתגלגל, ומתבלבל, ומתקפל "   נוגה ממציאה עצמה מחדש  אחרי שנים של יצירה התמונות עוד יגיעו . בסימן הברכות והמתנות  לחגיגה. תבורכי נוגה, כמו שנועם האיר  שמו של  כוכב בשמים,  שנגע והאיר רגעים רבים,  יש משהוא חדש באויר שרו לה  מאיתנו ברכות להמשך הדרך ....
ורוניה  כתבה שיר  והקדישה לנוגה, על אישה מטפסת  על עץ  "   
 על הגבעה,
 ירוק לעד
 מביט אל תוך עצמו.
 
 החושך זוחל בעלווה,
 אוטם כל ריק,

"אני הולך" - מוקדש לאבא ההולך - מאהוד בנאי..

 אהוד מתפייט על ההליכה...

"מדרך ההלכה מחפש את דרך השלום" - תלך קצת בכל יום ובסוף תגיע.

אבאלה (לקראת הכרבולת) בהצלחה במסע!

מהבנשך..

 

*בן יקר  המון תודה , שיר נפלא כאילו נכתב עבורי . בן מקשיב מרגש ונוגע חיבשוק !!

*לאהוד אח יקר לדרך ולשביל, מחבר הדורות . תמיד מוצא את המילים המחברות חזק וברוך, ברכת הרד"ק איש בקעת פקיעין,  אחרי הכל השביל  שלנו מתחיל כאן  "השביל הזה מתחיל כאן בין סניף בנק למעין לא סלול, לא תמיד מסומן "

 

משורר נוגע, אופיר נוריאל !

 

 משורר נוגע אופיר נוריאל  כתבו עליו בעיתון "מה עושה אדם שרוצה להתנתק כליל מהגוף שלו? כותב שירים ועובר להתגורר בתוכם. זה הסיפור על אופיר נוריאל, "

  

רק לפעמים- נפגשים ברושים

זה קורה בבית קסוס  לפעמים ברושים שונים ניפגשים.  במילים, בציורים ושירים - ואני ראיתי ברוש  אהוד מנור ואריאל זילבר.  BROSH של לובקה הצלם מכפר הס,  קורא לממלכתו ברוש

 

 

 

כתבה תרצה אתר

    

אל תדאגי  לי כל כך,  

חשב עלי רק לפעמים
ורק בשעת מנוחה,
או על כוס קפה,
חשב עלי כמו על סרפד קטן, 
נשכח, 
רק לפעמים זוכרים אותו

כ"ח בשבט יום פקידת אבי שלמה ושחר לבית קסוס !

לזכרון עולם נר אלוהים נשמת אדם. לעילוי נשמתם 

השנה הי"ד יום פקידת אבי שלמה בן מסעודה ומשה ונכדו של דודי שחר בן להדסה ומשה . בסימן פרשת משפטים.  השנה לא זמנתי מניין לומר קדיש, וגם לא קיימתי לימוד בפרשת השבוע להבין לקשור . יצאתי להתפלל בשביל ישראל.  הבאתי אבן מארץ מכתשים. אבן זכרון של זמנים רחוקים . עוגן לשמור בה זכרון  לזמן ולמקום.  תהיה נשמתם צרורה בצרור"החיים

יהא זכרם ברוך

בארץ מכתשים - הקטע ה33 בשביל ישראל

 

בארץ מכתשים  ממצד תמר למכתש הגדול, רגע לפני  במכתש קטן  איתן - הרב המוליך אומרתפילה. התמונות והמילים החלו להגיע . ראשון אבי הירושלמי שלנו . בתמונות מילים קישורים ושיר. "אנשים טובים, אני יודע, 413 תמונות זה קצת מוגזם, בעיקר כשיש עוד צלמים ועוד אין-ספור תמונות. אבל אתם הייתם שם ומבינים שגם הכמות הזאת לא מספיקה כדי להקיף את כל היופי שפגשנו.

מג'עוני -גיא אוני לראש פינה ומשפחת שפט

       

חגיגה של קולנוע בראש פינה , ג'עוני  שהפכה גיא אוני  בספרה של שולמית לפיד שהפך סרט של דן וולמן, לימים ראש פינה. שם ברחוב העליון החברים לבית שפט מוסה ואביבה עושים תרבות כל אחד בדרכו. מוסה מצייר כותב ומורה לחיים. את מוסה הכרתי בראש פינה של מילואים. פעם לפני שנים יחד החלטנו לוותר על אוטובוס לצפת כדי להשלים שיחה והכרות וזכיתי בחברות רבת שנים. אביבה אשר על סינמה פרדיסו של ראש פינה . בנתה משכן לקולנוע  בצפון שלנו מקום מיפגש והשראה וחברים באים  ולי נשאר לברך.  על זה האיש  "פה לשבת לבד על ההר"

 

 

 

 

 

 

טו בשבט תשע"א 2011

 

" מכחולי מילים על שירה ואמנות" - רוני סומק

 
רוני סומק במוזיאון ישראל,  הוליך בתחנות שבין  שפת השירה לשפת האמנות, אני במגרש של השפה העברית מדור ששפת האם לימדו הבנים את האמהות  והיום מלמדים את שפת האמטיבי. היום כמאמר העכבר אחרי מפגש  עם החתול המדבר כלבית וחתולית  "על מנת  לשרוד כולנו זקוקים לשתי שפות".
בפער בין השפות, שם מונחת השירה. פתח בשיר "עברית" ליונה וולך,  בפעם הראשונה ביחידת המשוררים במילואים ברולסרויס  של הצבא. שם פגש במגרש העברית ארבע שחקנים,  זו הצבאית של המפקד, זו של המשוררים בדרך והעברית בגובה העניים,  והרס"ר בלו"ז גג שבע. המשיך לרמלה  לבית הכנסת של הכלא קוראים : "הפקדתי שומרים" "אל  נורא עלילה, עצום את עיני השומרים, תן למילים הגנובות על גחלי השפתיים, המצא מחילה".  כל אלה  הם נקמת הילד המגמגם, מג'סי כהו בבת ים. 
הַיּוֹם אֲנִי מְדַבֵּר לְזֵכֶר הַמִּלִּים שֶׁפַּעַם נִתְקְעוּ לִי