מזל טוב לאמאלה...


Oh deer mom what joy what glee
Soon you'll be using your mp3
You get with it bundeled for free
a lesson on how to download - music for thee

So my dear you know can brag
listen to oldies and radio bagdad
show off your grandkids and record stuff too
A bunch of tech stuff just emphasizing...

We Love You
Odelia Lior Neriya Itamar Hila and Daddy!

מזל טוב לאמאלה...


Oh deer mom what joy what glee
Soon you'll be using your mp3
You get with it bundeled for free
a lesson on how to download - music for thee

So my dear you know can brag
listen to oldies and radio bagdad
show off your grandkids and record stuff too
A bunch of tech stuff just emphasizing...

We Love You

צרוף מקרים או בעקבות רחוב הנביאים

בעיתון השבת במודעה קטנה ניכתב כי בשבוע הספר, במישכנות שאננים,  . חיים באר  ידבר על משורריםבאותו שבוע כך סתם בדרכי לעבודה, ברחוב הנביאים כמינהגי הקבוע בימי החול. נוסע והולך לעבודה בעקבות הנוסעים הקבועים מהקסטל בקו 157.

יום העצמאות בבית מגדל

הדלקת משואות מסורת בבית מגדל
לישראל צודקת יותר, שוויונית יותר וראויה יותר.

הטקס התקיים ביום ד' 5.05.06בשעה13:00
במדשאת בית משפחת מגדל כפר ורדים .

טקס בו הודלקו משואות להפסקה מידית של האלימות המיותרת, לתיקון העוולות שהחברה הישראלית גורמת, לתיקון היחס לחלשים שבקרבנו ולתקווה לשלום עם כל שכנינו.

אני מוניק אדל גיניו קסוס בת לליאון ז"ל ותיבדל לחיים מריאן

יום זיכרון

לא שרתי בכיכר, לא הלכתי לטכס. זכרתי בבית. הדלקתי נר נשמה וזכרתי אותם. ראשון את ליאור שלא הכרתי רק גזיר העיתון בזחלם במילואים, חשף חיוך כובש וכותרת
"בן עשרים ואחת היה ליאור שלנו, כשיצא למלחמה ביום הכיפורים בשישה באוקטובר 1973. כמפקד מחלקת טנקים בגיזרה הצפונית של תעלת סואץ, ושם נפל בקרב. לזכרו האמיץ והיפה של ליאור לעילוי נשמתו הטהורה, מוקדש ספר שירים." נתן יהונתן שירים.

השבוע בסימן זכרון השואה

השבוע בסימן זיכרון השואה וחזרה לשגרת השבוע ועבודה המחברת מעלות לירושלים.
מזג האוויר מסרב לשמוע על שגרה. ביד ושם עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון,במרכזו האדם בצל המוות . באופרה שרו את " צחוק של עכברוש "
ובאוהל הקרקס בתל אביב, שיחקו את "אדם בן כלב". ברכבת דרומה (כמה סמלי) ראיתי את אמיר ג. מ"השואה שלנו", ברדיו ממצעד החיים שם בפולין, שמעתי קולה של נערה מקזבלנקה.

hai wah

I will continue to be my full and glorious self – even if there isn’t the slightest ray of hope.

So here I sit. The beginning of the end? The middle of the end? Oy vey? The end?

The corridor is dim. An array of dull eyed forms waiting to be x-rayed are staring at the ceiling…at the walls…. God forbid…eyes should meet. A Druze Mona Lisa with her elegant white scarf draped around her gentle face is lost in thought. An old Moroccan man is growling insistently to his overwhelmed wife that he refuses to allow the doctors to treat him. He’s not an idiot and they better stop treating him like one. . She fingers her wedding band silently and stares into space. A young Arab man rattles his leg restlessly in anger? In fear? In frustration? And older Israeli woman with sunken dark eyes does not return my glance. Footsteps clicking. Harsh energeric clicks. Ponderous clacks. I never considered that one can read people’s footsteps. But then again, there is still so much I have never considered. Or maybe considered and just lost floating in my cranial universe.

hai wah

I will continue to be my full and glorious self – even if there isn’t the slightest ray of hope.

So here I sit. The beginning of the end? The middle of the end? Oy vey? The end?

The corridor is dim. An array of dull eyed forms waiting to be x-rayed are staring at the ceiling…at the walls…. God forbid…eyes should meet. A Druze Mona Lisa with her elegant white scarf draped around her gentle face is lost in thought. An old Moroccan man is growling insistently to his overwhelmed wife that he refuses to allow the doctors to treat him. He’s not an idiot and they better stop treating him like one. . She fingers her wedding band silently and stares into space. A young Arab man rattles his leg restlessly in anger? In fear? In frustration? And older Israeli woman with sunken dark eyes does not return my glance. Footsteps clicking. Harsh energeric clicks. Ponderous clacks. I never considered that one can read people’s footsteps. But then again, there is still so much I have never considered. Or maybe considered and just lost floating in my cranial universe.

Monique's Home Page

I will continue to be my full and glorious self – even if there isn’t the slightest ray of hope.

So here I sit. The beginning of the end? The middle of the end? Oy vey? The end?

The corridor is dim. An array of dull eyed forms waiting to be x-rayed are staring at the ceiling…at the walls…. God forbid…eyes should meet. A Druze Mona Lisa with her elegant white scarf draped around her gentle face is lost in thought. An old Moroccan man is growling insistently to his overwhelmed wife that he refuses to allow the doctors to treat him. He’s not an idiot and they better stop treating him like one. . She fingers her wedding band silently and stares into space. A young Arab man rattles his leg restlessly in anger? In fear? In frustration? And older Israeli woman with sunken dark eyes does not return my glance. Footsteps clicking. Harsh energeric clicks. Ponderous clacks. I never considered that one can read people’s footsteps. But then again, there is still so much I have never considered. Or maybe considered and just lost floating in my cranial universe.