בדיקה

kljkds

sd

זכרונות ליום עצמאות 2007

השנה בחרתי להביא את סיפור חג עצמאות ראשון, למיפגש  אצל משפחת מגדל, זיכרונות  מיום העצמאות של פעם המשפחתי והלאומי. מהרהר בזיכרונות ובמסורות של בית קסוס במושב גורן. אותה ארוחת חג ושולחנה של סולטנה, הערוך ומקושט בדגלי לאום ושאר קישוטים כחול לבן. עמוק בזיכרון המצעד של 1960והנסיעה  ברכבת צפופה נגיע לחיפה השנה מגיע מצעד, צבא הגנה לישראל והעצמאות.נוסעים ונערכיםל"לילה לבן" לקראת המצעד של .התנחלנו על המדרכה מול ממגורות דגון ותחנת הרכבת. וכך עם הסלים, שמיכות וסירים משפחתנו הקטנה מחכה למצעד . ככול שעברו השעות הצפיפות עלתה וגאתה במדרכות ואיי התנועה ברחוב הנמל שהפכו טריבונות, בלי כרטיסים לאזרחים נאמנים. אבי נדרש למשמר המדרכת וחלקתנו הקטנה מול חבלים שומרי הכביש. ברקע בקעו מנגינות חורקות מהרמקול וההתרגשות החלה גואה המצעד החל , תחילה עברה המשטרה לוודא שהשומרים והחבלים עושים מלאכתם, והאזרחים זוכרים גבולות. כך עברו שעות  בשמירה והמתנה והנה זה מתחיל זועק הרמקול. הפותחים היו אלה הרוכבים על סוסים  ואחריהם והאופנועים וכך הזרם החל מגיע,  פלוגה אחרי פלוגה לקול צלילי התזמורת  צועדים חיילים צועדים ואחריהם התותחים. ובהמשךרעש הטנקים ושרשראות מצלקות כבישים, והחילות חיל נשים חן וגבורה והנשק הסודי העוזי . והמצעד צועד הגאווה גואה והצפיפות על המדרכות עולה , באיזה שלב חולפים שלושה מטוסים. וזנב המצעד חולף ונשאר להמתין לעוד שלוש שנים שיחזור לחיפה.  

ברושים איך הסיפור החל ?.

 לא יודע מתי כל זה החל, מה לי ולברושים שהפכו יתד בתודעה. נטעו וצמחו  לסימני דרך  ומקום. ואלה החלו אוספים עצמם.

מה נשתנה 2007

  מה בשתנה הלילה הזה מכול הלילות גורן  תשס"ז 2007 לכבוד החג חזר אלנו הבית ברשת  לברך ולהציג.        מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות השנה חזרנו באהבה לבית דודי לערוך יחדיו הסדר כמנהג השנים.

כוחם של משפחה וחברים!!

יש ארועים בחיי משפחה וחברים כמו מלחמה, מחלה או כל הפתעה אחרת.סביב ארועים כאלה מתגלים משפחה וחברים המתקשרים שואלים מתגייסים ומציעים עזרה .כך ביוזמתה,בלי בקשה כמו מלאך הגיעה הילה שלנו מעבר לים. בזמן הנכון לסעוד את כולנו ובמיוחד אמא מוניק  לחודש ימים. כך נמצא בי הכוח לעמוד במשימות בין אשה ואם בבתי חולים שונים בנהריה ואסף הרופא. וכולם  מתקשרים מבקרים ואני מופתע מחדש יש משפחה וחברים ואנחנו  לא לבד.

לולו אתי אנקרי שרה לכבודך "שיר לבת" !

לולו חג שמח ומבורך שם מעבר לים. סופר את הימים עד לבואך. וכמו שהבטחתי הערב שם באילון פגשנו את אתי אנקרי בקונצרט של המיטב, בחיבה ובנועם פרסה את השירים לפנינו. ובקשתי לשמוע את אתי בקולה ומקולה עלו געגועים ואהבה.
ולסיום בקשנו הדרן לכבודך בת יקרה בקשנו:

שיר לבת-

קחי את החופש שביקשתי לעצמי
את הכנפיים לציפור שבנפשי
תקרתך שמיים לרגלייך אדמה

שמחת תורה בגורן או סוגרים מעגל.

השנה שמחת תורה במושב גורן סוגרים מעגל. מושב גורן בית הורי סיפור של מקום וחיים שכל שבוע במהלך כל חיי הזוכרים חזרתי לקידוש חג ומועד. השנה שופץ בית הכנסת השני, כמו כל קהילה יש שתי בתי כנסיות לפחות להתפלל ובאחרים אלה שלא הולכים אליהם. ולבקשת אמי וצורכי הקהילה תרמנו התיבה בבית הכנסת השתפץ. לעילוי נשמת אבי שלמה קסוס ז"ל בן מסעודה ומשה  שהשלים הרבה מנינים זה המקום בו עליתי לתורה בחגיגת הבר מצוה שלי, את הפרשה שקרתי לא זוכר. אמי הזוכרת מוסיפה  כי גם ליאור בנינו חגג  שבת חתן  באותו בית כנסת ואני זכרתי רק פקיעין

לא מגיע לנבו בשנית !!

וידוי לפני יום הכיפורים 2006 פרשת האזינו החזירה אותי להר נבו שם מסתיים סיפור מותו של משה, ואילו הפרשה "וזאת הברכה" מחזירה אותנו לימי חייו האחרונים, לברכה ולשירה שבירך את העם בטרם מילא את הצו האלוהי: "עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני יריחו וראה את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל לאחזה; ומות בהר אשר אתה עולה ש

פעם ראשונה חוגגים ראש השנה במעלות, בשעה טובה!

ראש השנה התשס"ז חוגגים בבית במעלות בפעם הראשונה. בכל השנים שאני זוכר התכנסנו הקסוסים לבית שלמה בן משה ומסעודה ז"ל. בבית במושב גורן בכל החגים המועדים והשבתות. השנה התכנסנו  במעלות בביתנו, לברך ולחוג את תחלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה. לכבוד הארוע פרחו שמונה חצבים בחצר, וממעמקי הבית והשמחה פתחנו את הסידור לברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה .

השבוע פגשתי ושמעתי את יסמין לוי

תחליתו של השבוע לפני העבודה והריגושים בשקיעה על חוף הצבים בגעש, בזמן הנכון ברקע אחינועם שרה "שהחיים יפים "מול שקיעה במפתח רכס הכורכר לים וחבצולת החוף הדליקו מדרונות  ואני מברך". סיומו בקולה של יסמין לוי, אותו  שמעתי לראשונה עם דודי לוי במיפגש שיר, בתפילה חילונית קול מקורי אחר ומרתק החיבור בין השפות עברית וספרדית. הקול  הוליך אותי לחנות לקנות את התקליטור האחרון שלה לא חודרייה, נכבשתי אהבתי ונתתי אותו במתנה לאנשים טובים מהנסיעה לירדן, קבלתי אותה בחזרה  ביום הולדתי האחרון כדי לתת השנית, חיפשתי לשמוע את קולה, שמה הופיע בפסטיבל בתנך בבית ג'וברין בנשים שרות קרליבך, שם נשקתי את ידה, שם  אמרה שאפשר לשמוע אותה בקולה ב"לא חודרייה" במוזיאון וכך 13.09.06 הגעתי למוזיאון בתל אביב השבוע.קניתי אותה  בשלישית, נכבשתי לקולות ולחיבורים, בין העולמות לדינו, פלמקו        וקולות התפילה והמואזין, מוסיקה המחברת אותי לאבא . ונותנת כוח בימים של געגוע  la cantica es la oraclon del corazon”uando cantas menos duele  שיר הוא תפילה מהלב ששרים הוא פחות כואב .