ירושה מאת חיים גורי

פרשת וירא מפגיש אותנו דב אלבוים עם השיר והמשורר והשאלה מהדהדת מהי הירושה שזה הסיפור נטע בתוכנו  

And If There Were A GOD......

And if there were a God...What would I say? "Help me...I am lost.Give me the strength and the courage and the integrity and the intelligence and the correct intentions to add my little grain ofpositive sand in the desert of the Sahara."And that little grain of sand...what mounds of distress cover it.The small humiliations of childhood still rise - like blisters from a

איתקה- פשר המסע -קונסטנדינוס קוואפיס

שיר שמלווה אותי כבר שנים, מעורר שאלות ונותן משמעות לדרך ולמסע     

חוזרים לסיני לביר סוויר !

סוכות זה זמן טוב למסע בעקבות אבותינו בדרך לכנען. לאמיתו של דבר חלום של מוניק  החזיר אותנו לסיני, אחרי ארבע שנות היעדרות.  בלי תכנון פשוט  צרוף מקרים. המלצה חמה של יוני מובילה  לאותו מפרץ.  הגענו עם מוברך הנהג שנולד בבאר שבע וחי באל עריש .

דמוגרפיה- רמי סערי

 השיר ממוסף תרבות וספרות, העיתון נסע לסיני ושם בשקט ובפתיחות היהד בנשמתי הנופשת.   

התחלת הסידור, שירים כמו תפילות!

שירים בדרך תמיד מלווים אותי בספרים ביומנים לא מצליח לזכור מתי זה התחיל.

שירים בדרך

לפעמים בדרך ,אני פוגש בשיר, בעיתון או ברדיו. בספר או בשיחה. והשיר ממשיך בדרך ללוות,  יש לי  צורך לאסוף אותו כמו תפילה לסידור.כזה מצאתי בדף הפותח לספרו של חים באר חבלים בספריה של חמדאן שם בסיני "אלה היו ספרים שלמיםשל תוכן, מיום ליום היה אבי פקח יותר במילה.אמי מובנת בחיוך.

סוכה בנינו וגם חדר להילה ונסענו לסיני

בחג הסוכות בנינו סוכה בגורן ונסענו לסיני  .סוכה  קטנה וחמודה, ברכנו ומי חסרה לנו בסוכה? בלאבש הבת האחות והדודה הילה. לכן בקשתי מליאור לפתוח לך חדר שם להציב ברכות וגעגועים וסיפורים  מכולנו במיוחד להילה לפעמים גם לעמית. חזרנו מסיני והדבר הראשון שאני כותב . בביקור הבא אנחנו נסע לסיני כולנו.!!!.מהורים מתגעגעים.

הסוכה 2007

כל סבא יודע אם הנכדים מגיעים, תפקידו לבנות סוכה . והשנה ההחלטה לא עוד אילתורים ולסכך שגדל בגינה בחלונינו. נבנה סוכת נחלים וכך הנס קרא ,אורות בסוכה היו חסרים ומאיר חביב  השכן נתן האור הלבן ואת הצבעונין מצאה  קטלינה שאני קוראה  אנז'לינה - המלאך שלנו, שומרת נפשה וגופה של אמי .

אהבה חדשה ישנה

מזה שבע שנים מצאתי עצמי שוקע לסיפור נהריה. עבודת המ.א. בנושא בדרך אחרת מבית הספר למוזיאון הוליכו אותי למוזיאון. היכל המוזות לדידי הוא היכל הסיפורים. במיוחד כאשר מדובר בסיפור של מקום ואנשים.כל שנה בצורך למיפגש מחודש קבוע ומשתנהעם סיפורים ומספרים.