יש קונה עולמו ברובל ......

 

במפגש סדנאי עם המשורר יונדב קפלון
במפגש יחודי זה ננעל את תערוכת "שבר ותיקון" בעיון באגדה החסידיתיש קונה עולמו ברובל אחד....
בין ספקנות לאמונה – תחנות במסע שאין לו סוף. מתקשה למצוא המילים  להביא הדים מערב  מואר  ומרומם על שבר ותיקון הנפש, על שלושת  השברים - שלושת הגיבורים:  החסיד הסוחר והאישה . שבאו לפני הרב הקדוש מאפטא ז"ל  לבקש תיקון

חזק וברוך מורה סופר משורר איש ירושלים ויקיר בקעת  פקיעין. !!

מי זוכר, ואיך זוכרים ?!

במשכנות שאננים בירושלים פגשתי את האמן גונטר דמינג היוצר וההוגה של אבני נגף - אבני זכרון שְטוֹלְפֶּרשְטַיין (בגרמנית: אבן-נגף, ) הוא שמו של פרויקט הנצחה מתמשך בערים שונות באירופה, שיצר האמן גונטר דמינג "אבני הנגף" של דמניג שקועות במדרכות בערים שונות במטרה להזכיר לעוברים ושבים את קורבנות  הנציזם. 

המפגש עורר שאלות זכרון והדרך לזכור ולהזכיר "שכוח זכור שכוח"  איך משמרים זכרון ובמה . 1933-45 כאן חייו זכרון אישי הקושר שם למקום וזמן. שם בעיר שוקקת הזיכרון  סיפר דיקן הסטודנטים ברופין  על המפגש באקה,  בדוכן של שאוורמה טורקית  עם נוזל אדום שטיטף על אבני הזכרון  וחיבור  אותו למשפחה אחת שחייה שם ואיננה. מנסה לנקות הנוזל האדום וכך הפליז מבריק יותר , וכדי לקרוא השמות יש להתכופף  ולהישאר רגע עם הזיכרון.    

 

.

מכתב לנכד מאת סבא - נדב לויתן

 

ספר מעורר השראה בקשר הבין דורי, " יום אחד אמרתי לסבתא: "את יודעת מה משותף לילדים וזקנים? שאלה וגם אלה זקוקים למשפחה ופנויים להינות ממנה." התכוונתי אליך ואליי, נכדי, וסבתא אמרה שאני צריך לכתוב. אז אני כותב לפעמים וביום מן הימים אולי תקרא את זה, עדות מעט על מה שהיינו זה לזה בעת שהיית ילד ואני זקן"...

מעגל החיים של הסב משורטט בספר, והוא משיק למעגל החיים של הנכד. הסב רואה את נכדו שאינו יודע ללכת מונח לבדו בצד בפעוטון, ונזכר בבית התינוקות המשותף בקיבוץ, שבו שכבו בדממה כי "למדנו במהרה שאין מי שישמע אותנו" (עמ' 25). מקרים פרטיים כאלה מעידים על הכלל: "בינך לביני מתגלגל האדם: רק אתמול היית תינוק וכבר אתה ילד, כהרף עין תהיה לנער, ובמהרה לגבר, לאדם מבוגר. אחר כך תהיה זקן, כמוני, והזיקנה, תגלה, איננה חולפת, אלא רק מחריפה. אבל בזכותך, נכדי, אני נהנה ממנה" (עמ' 81)

כתבו  עוד בעיתון  הספר הסיפור  הידיעה בעיתון עוררה בי צורך לקרוא

 

שבר ותיקון במעלות

 

 

 מוזר שלא כתבתי דבר על השבר ותיקון שלי - שלנו במעלות . איך נפרדתי מהבית ברחוב האיריס ראיתי שם נעקרו הקסוסים מהשורש. בבית השני .1.10.2010 נקבעה מזוזה, בבית השני שאני קוראו בית כנסת, לבוחר את המצוות. שם מצאתי עצמי מספר איך זכינו בשבר ותיקון התערוכה, וכך מביא חברים ומספר על זה המסע. בקטלוג  התערוכה: כתבו  

"הזורעים בדמעה – ברינה יקצורו", אמר משורר תהילים וכך ביטא את הדיאלוג בין שבר לתיקון במחשבה היהודית.שבר ותיקון, נושא התחרות על פרס עדי, פגש אמנים היוצרים במגוון רחב של טכניקות. ולתערוכה צרפנו את " השעיר לעזאזאל"  של ליאורה וייז  , ואנדי  ארונוביץ שפגשתי בסדנת ההדפס בירושלים  . את המיצב של זק וזאנו "שכוח זכור שכוח פתוח סגור פתוח"

 

השביל הזה מתחיל שם- שביל ישראל קטע 1

 

רגע לפני פתיחת העונה  שלישית שלנו בשביל ישראל.

וזאת הברכה - ערב חג הסוכות התשע"א

 

שיר חדש לקראת יום הכיפורים

  

כל עוד... הולכים לבית הספר רעות הולכים

 
השבוע בנס ציונה הלכנו שוב לכתה א' בעקבות נריה 
 
התחלות ,בוקר יום ראשון ללימודים מגיע בהפתעה עם ספרים וברכות .נריה  הולך לכתה א' נרגש  מוכן ובבוקר עולה שאלה לתת עוגיה  לאח מיכאל מצווה או עשה  חסד .

יום הולדת כפול לאיתמר ונריה

  
17.8.2010
ברכות ביום הולדת
לאיתמר נכדינו  בן שמונה