בדרך לאולימפוס, המסע החל עם קריאת המואזין לתפילה בתרשיחא, ואני צליין - (מהמלה תפילה - בארמית)  צליין חילוני. 
יושב בצומת כותב את הרגע, מחפש מילים לתפילת הדרך ומודה.  מחכה לעליזה. בדרכי לסלוניקי . התחנה הראשונה בפתח תקוה, בחרתי לבקר בבית האבות ע״ש רקנטי
  בית של זכרונות ותצוגה והמרכז למורשת ותרבות יהודי סלוניקי. 
 בחרנו לגור בדירתו של פנוב סטודנט לאדריכלות גנים שמצאנו ברשת, 
ברחוב תחנת מכבי האש , נושא רגיש הד השריפה שהרסה עיר עד היסוד 18.8.1918  שכילתה את השכונות היהודיות . ומבנה המוזיאון מהיחדים ששרדו. 
 
.20.7  לכבוד שבת המלאכים עבדו שעות נוספות ,
נאמן לבוקר הקדמתי לעלות לעיר עתיקה מוקפת חומה ולכנסיות 
העיר שימרה את החומה והחומות וכנסיות, בדרכי לקדוש ״דוד. מאוסי ס״ , הוא פותח שעריו רק בשעה 9:00 וכך מצאתי עצמי בא ויוצא בהכנות הבוקר,  של כנסיות ,מדליקים נר תמיד לכל קדוש וסיפור ובסמטאות גינות וצבעים ושם בדרך לפסגה הגעתי לכנסיית הטווסים , שם פגשתי את מטפל ומגדל הטווסים תפקיד העובר בירושה מול נוף מדהים. חזרתי למרכז היהודי מול המסעדה בשוק לפגוש את הרב אליהו שטרית ונכדו נווה , לשיחה בבית הכנסת סיפור סופה של קהילה קטנה ומדהימה 
 
אצל המגדל הלבן פגשתי את החברים ובהמשך מוזיאונים הביזנטי מדהים תצוגה של כל הממצאים של תרבות זו מורשת מלכי מקדוניה שייט במחיר פראפ - נס קפה קר ומרענן עם מופע שחפים מלווים .
 
 
ושם בשוק מודיאו , קבלנו את השבת , לא רחוק ממוזיאון היהודי שנשאר לספר על יהודים שאינם . פגשנו חברי קהילה ובמסעדה שהופכת לטברנה של נוגנים ושרים. שם גילנו קסם הציפורה והמטבח  היווני פשוט ונפלט . ושרנו החיינו וקיימנו והגענו לזמן עם " מזל טוב "
 
 
 בליטוחורו - מקום האבן ,במלון הצופה להר , בירח של ט"ו באב ,שולח ברכה לאוהבים .
בדרך עצרנו בורגינה שם נמצאו קברי מלכי מקדוניה אביו ובנו של אלכסנדר מוקדון 
המוזיאון נבנה על אתר שלושת קברי המלכים  ואוצרות מדהימים מוצגים בו. 
בהמשך הגענו לליטוחורה מקום האבן  ועשיו ברפיוזו A בגובה 20100 
בדרך פגשנו את פילסיה ובני משפחתה.
 
22.7 באולימפוס ברפיוזו A ארוחת ערב האש בגבי ומנסה לברך על גורלי והשאלה מחר כמה גבוה נגיע 
והערב האם נראה את הירח 
התחלתי לילך בשביל של מחר, מהרהר אם אגיע לפסגה או בעצם עד איפה יושב עם זוג גרמניות אם וביתה מורה ליצירתיות , מהרהר בנבו בכל ציפיה יש כאב נבו . 
למה אולימפוס  משכן האלים , משכן האגדות מעבר לזמן ולמקום . בחדר חלומות  של פסגות והרים לכבוש ..
יום שני בשבוע.
להתעורר לשעה הקבועה , בלילה ״נס החושך״  , המורה ליצירתיות התעוררתי למזג אויר מעורב , עננים וגשם סגרו על ההר . מול האש הבוערת , מולי ישוב זוג מקדים שהגשם חסם תוכניותיו .
ופתח לפנינו חלום קסטוריה בעקבות בנימין שבילי  
 
 
"באתי לכאן כדי לכתוב, לא כתיבה עלילתית רגילה שמספרת סיפור ומחקה את מציאות החיים. לא לתאר חיים גלויים אלא עלילה שנעלמת ונגלית, שיש בה הרהורים על הטבע, על אלוהים, על עצמי, על הבדידות. לא לכתוב לפי תוכנית אלא ממעמקי חדוות הנשמה ודכאונה. אני רוצה להתנגד, כי ההסכמה היא לפעמים דפיקות הלב של הגווייה. המחיר יקר, נכנסתי ליער של סכנות, עזבתי את ביתי ומשפחתי, נסעתי לכתוב מה שלבי כותב: תמים, שובב, אכזר ולא שייך."