מסורת של מפגש חברים לדרך ולשביל,  ויחד אוכלים וחוגגים מברכים  בבית משפחת מגדל "אנו מכריזים בזה , יום שלישי פעמים כי טוב  ה' האייר התשע"א 2011 למנינם.
התכנסנו ביום חג החמישי בסימן פרשת אמור ה- 63 לעצמאותינו, על אחד ההרים בגליל המערבי בכפר ורדים בבית משפחת מגדל.
 מוניק אדל  ודוד ומשה לבית קסוס  קבענו מזוזה בכתובת החדשה בשור 8 בשולי הר דפנה, הצופה אל הים הגדול בואך נחל יחיעם. לא קלה היא הדרך לקבל ברכת ישוב טוב .
ומראש מתנצל ברגעים של חולשה ( ואיתן גבע חברי יעיד על כך ) חוזר אני ומכריז איש מעלות תרשיחא אנוכי.
הימים חולפים ואוספים מעשים לתת תוקף להכרזה . מוניק זוגתי שתחייה שוחה קבע בבריכה , ואני הצטרפתי לשביל ישראל אם במודע או לא במודע . התחלתי הולך בכפר מחפש שבילים, לתת בהם סימנים  מגבעת העפיפונים וקבר השיח בתרשיחא, חורשת הארזים הר אשכר בכל אלה לסמן שביל לקסוסים
הלכתי אצל פארק "אבני הדרך" שם מצאתי  שתי אבני דרך,  הקמת בית הספר והקמת השכונה הותיקה
אלה האבנים כלוחות הברית, אבנים לתת  למראשותינו, כיעקב לחבר שמים לארץ,  דרור לחלומות שיגיעו.
ובטו בשבט נטעו הקסוסים באדמת הכפר מעבר לגדר,  זית גפן ורימון ואפילו תות.  לתפארת הכפר והגליל  ובאלו  הימים הם מלבלבים אות משמים.
אנו מכריזים  לכל הבאים ללא  הבדל של  עדה, שפה ומגדר . זה מקומינו זו כתובתינו"
 
איתן הביא  את השיר היה לנו הכל  מילים: נתן יונתן 
היה לנו הכל, מידבריות,
ארץ לא זרועה ושורפת
אבל לא ישכח
איך בין סלעי הערוץ נדהמה
כלנית אדומה
ואזוב רך איך נאחז
בסבך הלחות הקרירה
שאגרה בשבילו אבן בוכה
בחשכת המערה
ומילחי האשלים והאד שעלה
מכבשני סדום ועמורה.
ישמור האל את המקומות והשמות
ואת מעט הכח שישמור
לגמור את המפה בתוך האור
ומי שבאחרית הימים יגלה מעינינו עפר
יוכל לומר: היו להם מידבריות
וחבלי ארץ
היתה להם כלנית בוערת
מים מפות לחם
ודרך ארוכה ללכת, היה להם
הכל, אבל הזמן