עוד רגע יתחיל יום הזכרון, צפירה תשמע, והטכס שם מתחיל מול הכותל . אדליק נר ואזכור מהאלפים  את מתי. ראשון דני דגני מהכתה בסמינר  במלחמה הראשונה שלנו מלחמת יום כיפור  נפל ברמת הגולן . באותה מלחמה שם בתעלה  נפל' , קצין בסיירת שקד  יהודה בן יעקב   בן לאליהו ושרה אח לטובה. במילואים גזיר העיתון יפגיש אותי עם ליאור יהונתן זה שנתן לבני את שמו.  מחר באלפי המנשה נעמוד אצל שחר קסוס  בן להדסה ומשה שנפל באסון המסוקים שם בשאר ישוב, לחבק ולהיות עם המשפחה  הקטנה שלנו. ובמהלך היום עוד שם הצטרף בת חן שחק בקולו של צביקה  ולהט העשייה של איילת, בדיאלוג ולרקום חלום לעתיד טוב יותר. ואחרון בשרשרת עמית בנם של מידד וחנה גוטליב  נלקח ע"י השטפון שם בקומרן.

ובסוף השבוע  נפגש בבית העלמין ונלך בעקבותיו בשבילי ישראל...  

עוד רגע נהפוך לשיר, מצטרפים לכל שירי היום העצוב מלא הגעגוע . שיר מיוחד של אב לבן השר את  זעקתו על אביב קצר, כך כתב דויד גרוסמן  לבנו אורי  "את ואני היודעים ונורא הדבר שרק הוא לא -  עד כמה קצרים החיים,החיים הקצרים שניתנו לו. נדיב ונסער ומכאיב קצר פה כל כך"  

תחילה בוכים, 

אחר כך הבכי מתאבן. 
אחר כך זוכרים דבר אחד ויחיד: 
את נפילת הבן. 
ואין אומרים דבר. 
או מדברים על גשם ועל מה נשמע. 
ועל משהו עוד. ועוד על משהו 
והאוזן בין כה לא תשמע. 
ושותקים. 
וקמים מן הכסא. ויושבים. 
וקמים. ושוב. 
ויודעים דבר אחד ויחיד:  

כתב אברהם חלפי

 

 

 

"ואחי שותק" / אמיר גלבוע

אחי חזר מן השדה
בבגד אפור.
ואני חששתי שמא חלומי יבדה
והתחלתי מיד את פצעיו לספור.
ואחי שותק.

אחר חטטתי בכיסי הסגין
ומצאתי אספלנית שיבש כתמה.
ובגלויה שחוקה את שמה
תחת לציור של פרחים.
ואחי שותק.

ואז התרתי את הצרור
והוצאתי חפציו, זכר אחר זכר.
הידד, אחי, אחי הגבור,
הנה מצאתי אותותיך !
הידד, אחי, אחי הגבור,
אשיר גאוה לשמך !

ואחי שותק.

ואחי שותק