אגדה תלמודית מסתורית מספרת על "ארבעה שנכנסו לפרד"ס"רבעה שנכנסו  לפרד"ס". הראשון- רבי עקיבא, "נכנס בשלום ויצא בשלום". השני- בן עזאי, "הציץ ומת". השלישי- בן זומא, "הציץ ונפגע". הרביעי- אלישע בן אבויה המכונה "אחר"- "קיצץ בנטיעות". הסופר דב אלבוים יוצא אל המסע האישי של כל אחת מהדמויות הללו ותפיסת האמונה והכפירה שלהם. זהו דיון על ארבעה סוגים ואופנים של יחסים בין אדם לאלוהים בארבע גישות שונות הנשענות על אירועי חיים והיסטוריה אישית.

"ארבעה שנכנסו לפרדס – מסע בין מיסטיקה לכפירה" 

השלישי - בן עזאי: המיסטיקן שיצא לדרך שאין ממנה חזרה. התלמיד המבריק של רבי עקיבא סומן להיות חתנו בחר בתורה ויתר על  ביתו של רבי עקיבא ומצא את מותו בבית המדרש כהרוג מלכות השישי  זה המורה וזה התלמיד.

"ליל שבת אחד נפתחו השמים ברק גדול הבזיק אלקטריק גבעתיים
ארבעה נערים, כשההורים בחו"ל יצאו אל הפרדס, עברו את קו הגבול"...

..." השלישי נגוז נפטר מן העולם פשט את גופו כמו מעיל ונעלם
ואומרים עכשיו הוא גנן בכיר בגן העדן הירוק בקצה העיר. מעשה בארבעה שנכנסו לפרדס."  ואולי כל אחד מאיתנו נדרש לפרדס בעקבות מורה  או חברים או צרוף מקרים . 

  • ו"פרדס" אצלנו ברחוב בשור בכפר ורדים, בשירו של עמיחי, "אל תאמר הייה אשר הייתי כי לא תהיה אשר היית ואל תשכח שגם פרדס אפל נותן פרחים לבנים ואל תשכח אותי."