יום זכרון ה - 63

 

עוד רגע יתחיל יום הזכרון, צפירה תשמע, והטכס שם מתחיל מול הכותל . אדליק נר ואזכור מהאלפים  את מתי. ראשון דני דגני מהכתה בסמינר  במלחמה הראשונה שלנו מלחמת יום כיפור  נפל ברמת הגולן . באותה מלחמה שם בתעלה  נפל' , קצין בסיירת שקד  יהודה בן יעקב   בן לאליהו ושרה אח לטובה. במילואים גזיר העיתון יפגיש אותי עם ליאור יהונתן זה שנתן לבני את שמו.  מחר באלפי המנשה נעמוד אצל שחר קסוס  בן להדסה ומשה שנפל באסון המסוקים שם בשאר ישוב, לחבק ולהיות עם המשפחה  הקטנה שלנו. ובמהלך היום עוד שם הצטרף בת חן שחק בקולו של צביקה  ולהט העשייה של איילת, בדיאלוג ולרקום חלום לעתיד טוב יותר. ואחרון בשרשרת עמית בנם של מידד וחנה גוטליב  נלקח ע"י השטפון שם בקומרן.

ובסוף השבוע  נפגש בבית העלמין ונלך בעקבותיו בשבילי ישראל...  

אלישע פורת - אהבה וגעגוע

 

ב"שעת החסד"  בבית הקונפדרציה  ייוחדו מפגשי משוררים לשירת אהבה. לשירת הלב השר ומשתוקק בעברית. במפגש החמישי. נפגשו  המשוררים סבינה מסג ואלישע פורת קוראים ומשוחחים משירת האהבה ומהאהבה לשירה. עורך ומנחה: המשורר אליעז כהן. ושם פגשתי את סבינה חברה של יחיאל  מכליל. חברה לברושים וימי מנזר - שהחזרו אותי לרחוב האחיות 13 בעין כרם. בשעת החסד  הוליכה אותנו  במסע  אהבה בחמשה עשורים של ידיעה בארץ "מונוגמיה עילית " . שם לראשונה פגשתי את אלישע פורת  מעין החורש פורש חמש עשורים  של אהבה וגעגוע. וצביקוש חברי הזוכר, קשר אותו לשיח לוחמים.

ואצלי ניכנס למדף השירה להפתח. 

 

"געגוע" מאת אלישע פורת

 

בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן אֲנִי נִכְנָע

ברכות ללולו, בת כמה המדינה ? האם אני ישראלי ?

 

ביום הולדת של לולו כולנו מברכים אותה . מקטן ועד גדול כל המשפחה חיבשוקים  שלאהבה וגעגוע !!! .

בביקורי האחרון אצל נכדינו, נריה ראה את כל הדגלים שם בנס ציונה, כחולים ולבנים וכתומים לזכר ימי הפרדסים בדגלה של העיר. 

ואמר הדגלים לכבוד יום ההולדת למדינה  ואני שאלתי בת כמה זו המדינה שלנו ?

רגע שקט, נריה החל לשיר את התקוה והכריז המדינה בת אלפיים. ואני שמחתי ותקנתי בת 63.

והוסיף לשאול נריה האם הוא ישראלי ?. הכרזתי בטח ישראלי , מדבר עברית, גר בנס ציונה וסבא שלו עושה את שביל ישראל . 

ברכות ליום חג עמצאות 

השבוע פרשת אמור סיפור כל חגי ישראל ואנחנו לפני החג החמישי . ולמדרש התקוה. המתחיל "כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה ולפאתי מזרח קדימה נפש לציון הומיה "אותו שיר של הרץ אימבר בהתערבות מנהל בית ספר חביב מטמון כהן ודוד ילין.. שהוסיף "התקוה בת שנות אלפיים, להיות עם חופשי בארצינו ארץ ציון ירושלים 

 

בעקבות טיול מרוקו פסח 2011

 בחרתי לסכם בדברים שכתבה חברה לקבוצה  אדל שפירא 

 " למה מרוקו, יא מאמא ? כי בנפשנו   כיסופים  לאחות הסטוריה מתפוררת. לנשק קברי צדיקים, בעוד רוחות הזמן מנשבות  ועונות חולפות שדות פרחים מרהיבים, מבטיחים שלוה פסטורלית, בין קסבות בוערות באש הזמן. ואנו מחפשים,  קרעי משמעות בערים שטופות קסם ושווקים זועקים בצבעי חיים.בין הרים  וכפרים ועומק מדבר ציה מרגשת בנוף בברי כחול,צהוב וזהב. ובסוף המסע , מלאים ושבעים חוויה, עדיין עלינו לתת את הדין ולזכור לאן מועדות פנינו בסופו של דבר "מהרהר בזה הטיול  שומע צלילי קזבלנה בקפה ריק As time goes by    

קַזַבְּלַנְקָה. רַבּאט. מֶקְנֶס. פֶס. אֶרְפוּד. מֶרְזוּגָה. טוֹדְרָה. דאדֶס.  וארזאזאת. זַגוֹרָה. אַיית בֶּן חַדוּ. טִיזִי ן' טִישְקָה. . אֶסאווירָה. . אִימְלִיל. מַראקֶש. אל-זַ'דידָה.

טעם נוסף תמצאו  מרוקו : יומן מסע של דן צלקה  

השורות של ורד מוסנזון, מחזירות אותי למחוזות הנסיך הקטן – שם בארפוד 

" בכל אחד מאיתנו

מצוי נסיך קטן, נסיך חבוי

עם כבשה ושושנה שלא עונה על שאלות.

כי בדיבור מקור לאי הבנה

בכל אדם חבוי עמוק

דב אלבוים במסע בעקבות ארבעה שנכנסו לפרדס

 אגדה תלמודית מסתורית מספרת על "ארבעה שנכנסו לפרד"ס"רבעה שנכנסו  לפרד"ס". הראשון- רבי עקיבא, "נכנס בשלום ויצא בשלום". השני- בן עזאי, "הציץ ומת". השלישי- בן זומא, "הציץ ונפגע". הרביעי- אלישע בן אבויה המכונה "אחר"- "קיצץ בנטיעות". הסופר דב אלבוים יוצא אל המסע האישי של כל אחת מהדמויות הללו ותפיסת האמונה והכפירה שלהם. זהו דיון על ארבעה סוגים ואופנים של יחסים בין אדם לאלוהים בארבע גישות שונות הנשענות על אירועי חיים והיסטוריה אישית.

"ארבעה שנכנסו לפרדס – מסע בין מיסטיקה לכפירה" 

השלישי - בן עזאי: המיסטיקן שיצא לדרך שאין ממנה חזרה. התלמיד המבריק של רבי עקיבא סומן להיות חתנו בחר בתורה ויתר על  ביתו של רבי עקיבא ומצא את מותו בבית המדרש כהרוג מלכות השישי  זה המורה וזה התלמיד.

שוב דוד ומשה יוצא לקצה מערב, פסח תשע"א

 

יוצא  לדרך לקצה מערב , מרוקו בתאריך  13.4.2001 עם "מסעות"  לאחים אמסלם . ושוב נשאלת השאלה למה מרוקו ?  פגשתי את הקבוצה ונשאר לברך  בנסיעה טובה . ואולי הפעם  אולי נוסיף למאגר הסיבות למסע  טעמים נוספים  קולות ומראות  בחמשת החושים. תחילת המסע  לדידי בגעגוע לקצה מערב,  מחוזות הנסיך הקטן ארץ שודדי הים של ילדותו של דן צלקה . ו"קולות מרכש"  שכתב אליאס קנטי נשמעים ונלך לראות את המראות שצרציל אהב  . בתרמיל לקחתי את ארז ביטון  וספר הנענע , ומירי גול לבית מריזן שבמקנס " בשבילך אני מתגעגעת". ושם בכפר טודרה נשמע את שלמה בר.   נתברך כולנו  שניסע בשלום ונחזור בשלום בברכת אביב שמח 

המשך יבוא 

סוף עונה שלישית קטעים 35 ו36

 השבילאים,  בימים שישבת  ראשון 1.04.11 - 3 הלכו את קטעים  35  ו-36 
 
כן הסתיימה  העונה השלישית בשביל ישראל.  יום ראשון ממעלה צין  מעלה עקב או חוד עקב , שם קראתי את סיפורה  הגר פלמח   " הגר נולדה מן המדבר אין הגר אלא תבנית נוף מולדתה ומותה.
הגר נולדה במדרשת בן-גוריון – מול מצוק הצינים.
כאן מתוך "יצירת מופת" של המדבר כפי שהיא כתבה. למדה בגן, בבית ספר "צין" ובבית הספר לחינוך סביבתי. חברה ומוריה מספרים: שהייתה בעלת יכולות גבוהות.
יכולות שכליות – תלמידה מצטיינת. יכולות פיסיות גבוהות – רכבה על אופני הרים וערכה מסעות מפרכים.
והחשוב מכל הייתה בעלת יכולות אנושיות גבוהות.

נאו - רוז 168

 

הקהילה הבהאית חוגגת היום את ראש השנה הבהאי שחל ביום הראשון של האביב (ה- 21.3.11) 

חמישה מיליון חברי הקהילה הבהאית הבינלאומית ברחבי העולם יציינו ביום שני ה- 21.3.11, את ראש השנה הבהאי – "נאהרוז", שחל מידי שנה ביום הראשון של האביב. קבלת הפנים המסורתית שעורכים הבהאים לציון נאהרוז נערכה השנה ביום ששי ה-25.3.11 בעכו העתיקה.

"נאהרוז", שמשמעותו בפרסית הוא 'יום חדש', הוא שמו של ראש השנה הבהאי שחל מידי שנה ביום הראשון של האביב. יום זה מציין גם את סופו של חודש הצום הבהאי, חודש "אלא". לוח השנה הבהאי, בשונה מלוח השנה העברי, הנוצרי או המוסלמי, בנוי מ- 19 חודשים בני 19 ימים כל אחד. למספר 19 משמעות סמלית והיסטורית עבור הבהאים. מספר זה מציין את סכומם של אותיות המילה "ואחד" בערבית ("אחדות") שהיא העיקרון המרכזי של הדת בהאית וגם מסמל את הנביא המייסד של הדת הבהאית – הבאב (הקבור במקדש בחיפה) ו- 18 המאמינים הראשונים שלו. 

"מברכת היום " האהבה היא רוח החיים השוכנת בגופה של האמנות , היא זו המכוננת את התרבות האמיתית  בן חולף זה,  והיא מרעיפה תפארת  נצח ואומה השואפים אל- על

לכבוד פורים אסתר שלא הכרתי !

 בשיעור החודשי  ב' אדר ב' עם יונדב קפלון בבית הרב קוק, הוביל אותנו בעקבות תהילים כ"ב  המזמור שאומרים בתענית אסתר" לַמְנַצֵּחַ עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר    מִזְמוֹר לְדָוִד. ב   אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי    רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי. ג   אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה    וְלַיְלָה וְלֹא-דֻמִיָּה לִי. ד   וְאַתָּה קָדוֹשׁ   יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. ה   בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ    בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ. ו   אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ    בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא-בוֹשׁוּ..
 
אילת השחר – זהו שאמר הכתוב, "אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי קמתי, כי אשב בחושך ה' אור לי". 
המזמור לאסתר במסע בעקבות נשמתה בעומדה שלושת ימים ...( שלושה ימים מבחן האמונה כמו אצל אברהם )

מגילת אסתר אמיתית על קלף !

 

ה' באדר ב' תשע"א . נכדי נריה תלמיד כתה א' נבון  ויודע  כבר לקרוא . לכבוד פורים ביקש  מגילת אסתר אמיתית על קלף, לא ספר ספריה. השבתי שזו עלה  הרבה כסף ונזכרתי שיש לי מגילת אסתר שקבלתי מאבי.

כאשר הייתי בגילם של נכדי איתמר ונריה גרנו במושב גורן, מול ביתינו עמד צריף ירוק בית הכנסת , יום אחד עלה באש , לא זוכר למה ובאיזה תאריך (דוד יצחק חושב 1959). ואני זוכר את כל  ההמולה וכל הכפר מתגייס, מנסים להציל ספרי תורה מהשריפה ולא מצליחים ואבי שלמה ז"ל מצליח להציל רק את המגילה שהחלה בוערת  וסימני השריפה  מעידים על כך. פסולה לקריאה ואמורה היתה ללכת לגניזה. בקשתי אותה למשמרת יחד  עסיפור הצלתה, מקדיש   בגעגועים לאבי  ושומר לבני ליאור שלמה ולנכדי  בברכת חג פורים שמח . תמונות עוד יגיעו........