צביקה מגיש "מזמור לדוד" ליום הולדת

מזמור לדוד

המחבר ומתחבר

המקשר ומתקשר

הנע

בין שני הרים

בין מעלות וי-ם

בין נהריה לחורפיש

סבתא מוניק מברכת את איתמר..

Today is your day Itamar
For all of us you are a star

And all your friends will give a roar
Because your number now is four

Spiderman, Nemo and all your firends
Wish you the best as your gan ends

And this year we have heard your wish
To have a new friend - yes a fish

And whether we are near or far
We'll come to you by tain or car

Or plane or bike or on our feet
In the cold and in the heat

Love Grandma Monique

איתמר בן 4

הַצִּפּוֹר שֶׁיָּשְׁבָה בַּחַלּוֹן,

הַצִּפּוֹר הַקְּטַנְטַנָּה,

שָׁרָה לִי בְּלִי מִילִים

רַק מַנְגִּינָה.

שָׁרָה לִי שִׁיר בְּמַתָּנָה.

דודה רחל מצאה מנוחה

דודה רחל בשבת של פרשת "בעלותך" מצאת מנוחה.
כמו צדקת השארת אותנו מאמינים, כואבים ואוהבים קבלת מנוחה כמו שאיש אחר לא זכה.
ידעת להגיע – בימי חג וכאב תמיד אזכור אותך בחגיגת בר המצוה לבני בפקיעין וימי השבעה לאבי. מצאת כוחות לתת לחבק את כולם. ידעה להפוך עמל יומה למלאכת קודש. כאבים ומצוקות הפכה לשמחת חיים וצחוקים.
תמיד מברכת מתפללת בכל מאודך ואמונתך.

צרוף מקרים או בעקבות רחוב הנביאים

בעיתון השבת במודעה קטנה ניכתב כי בשבוע הספר, במישכנות שאננים,  . חיים באר  ידבר על משורריםבאותו שבוע כך סתם בדרכי לעבודה, ברחוב הנביאים כמינהגי הקבוע בימי החול. נוסע והולך לעבודה בעקבות הנוסעים הקבועים מהקסטל בקו 157.

יום העצמאות בבית מגדל

הדלקת משואות מסורת בבית מגדל
לישראל צודקת יותר, שוויונית יותר וראויה יותר.

הטקס התקיים ביום ד' 5.05.06בשעה13:00
במדשאת בית משפחת מגדל כפר ורדים .

טקס בו הודלקו משואות להפסקה מידית של האלימות המיותרת, לתיקון העוולות שהחברה הישראלית גורמת, לתיקון היחס לחלשים שבקרבנו ולתקווה לשלום עם כל שכנינו.

אני מוניק אדל גיניו קסוס בת לליאון ז"ל ותיבדל לחיים מריאן

יום זיכרון

לא שרתי בכיכר, לא הלכתי לטכס. זכרתי בבית. הדלקתי נר נשמה וזכרתי אותם. ראשון את ליאור שלא הכרתי רק גזיר העיתון בזחלם במילואים, חשף חיוך כובש וכותרת
"בן עשרים ואחת היה ליאור שלנו, כשיצא למלחמה ביום הכיפורים בשישה באוקטובר 1973. כמפקד מחלקת טנקים בגיזרה הצפונית של תעלת סואץ, ושם נפל בקרב. לזכרו האמיץ והיפה של ליאור לעילוי נשמתו הטהורה, מוקדש ספר שירים." נתן יהונתן שירים.

דוד ומשה, ולמה מרוקו? או איך הגעתי לקצה מערב?

השבוע בסימן זכרון השואה

השבוע בסימן זיכרון השואה וחזרה לשגרת השבוע ועבודה המחברת מעלות לירושלים.
מזג האוויר מסרב לשמוע על שגרה. ביד ושם עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון,במרכזו האדם בצל המוות . באופרה שרו את " צחוק של עכברוש "
ובאוהל הקרקס בתל אביב, שיחקו את "אדם בן כלב". ברכבת דרומה (כמה סמלי) ראיתי את אמיר ג. מ"השואה שלנו", ברדיו ממצעד החיים שם בפולין, שמעתי קולה של נערה מקזבלנקה.

מה מצאנו במכתש - במצפה רמון

הסרט, במרכז המבקרים במיצפה רמון, פותח ב: "אם ניצפה בכדור בארץ ניראה את ארצנו. בדרומה עין לזמן, הצופה פנימה ל4.5 ביליון שנים של התרחשויות. ואנחנו אפילו לא הרף. באנו להתבונן פנימה ולנוח. רחוק מהירוק והצפון קרוב לחרות.
הגענו "להנגר אדמה" למקדש "לחיים אחרים" אחרי הזמן, אחרי הבכורה ואחרי שוטי הנבואה.שומע גשם ומחכה לשיטפון למוסיקה של אמת של אמא אדמה. לפעמים חלומות מתגשמים ולא רק בשירים. השיטפון בא ומפלים גלשו אל המכתש וכל הגבים והגאיות והנחלים מלאו מים. עם אור אחרון נצצו קורי עכביש של כסף על כל המכתש.